ועדת הכלכלה של הכנסת צפויה לקיים היום דיון מרכזי בהצעת החוק לתחבורה שיתופית – המוכרת בציבור כ"חוק אובר". מדובר בתיקון חקיקה שמעורר עניין ציבורי רב, בעיקר בשל ההבטחות להוזלת מחירי הנסיעה, הרחבת זמינות הנהגים ושיפור השירות לציבור. אלא שמתחת לפני השטח, מתברר כי חלק מהנתונים המשמעותיים ביותר כלל לא הובאו בפני חברי הוועדה.

לפי גורמים המעורים בפרטים, דו"ח מקצועי של הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, שנכתב לבקשת שרת התחבורה כחלק מעבודת מטה רחבה, לא צורף לחומרי הרקע של הדיון. הדו"ח כולל סקירה השוואתית של יישום מודלים של תחבורה שיתופית בעולם – ומצביע על שורה של סיכונים ואתגרים, שחלקם עומדים בניגוד להצהרות התומכים בחוק.

גודש בכבישים – לא בהכרח נפתר

אחת המסקנות המרכזיות בדו"ח היא כי הכנסת מודל דוגמת אובר אינה מבטיחה הפחתת עומסי תנועה. להפך: במדינות רבות שבהן פועל השירות, נרשמה עלייה במספר כלי הרכב הנעים במרחב העירוני, בין היתר בשל נסיעות ריקות של נהגים שממתינים להזמנה הבאה. המשמעות – יותר רכבים על הכביש, ולא פחות.

בנוסף, הדו"ח מזהיר מפני פגיעה אפשרית בהיקף השימוש בתחבורה הציבורית. נוסעים שעוברים משימוש באוטובוסים ורכבות לנסיעות שיתופיות עלולים להחליש את מערך התחבורה הציבורית, דווקא בתקופה שבה המדינה מנסה לחזק אותו.

רגולציה, ביטחון ומה שביניהם

מעבר להיבטי התנועה, הדו"ח מעלה שאלות מהותיות בנוגע לביטחון הנוסעים, בעיקר בהיעדר פיקוח ורגולציה ברורה. כאשר נהגים פרטיים פועלים בשוק פתוח עם רגולציה מצומצמת, קיים קושי לאכוף סטנדרטים אחידים של ביטוח, בטיחות ופיקוח על הנסיעות.

למרות זאת, הצוות המקצועי שקיבל את ההחלטות קבע כי מודל של שוק פתוח, עם מינימום התערבות בתעריפים והקלות בכניסת נהגים פרטיים, עשוי להיות האלטרנטיבה המועדפת – אך תוך הכרה ברורה במחירים הנלווים לכך.

חורים בחוק והאצה פוליטית

הצעת החוק, שהוגשה כחוק פרטי ולא כיוזמה ממשלתית סדורה, סופגת ביקורת גם בשל היעדר התייחסות לסוגיות קריטיות: ביטוחים, מיסוי הכנסות הנהגים, אמצעי תשלום ופיקוח בפועל. בעוד הרפורמות הקודמות בענף דחפו לתשלום דיגיטלי, החוק החדש עלול להחזיר את השימוש במזומן – צעד שמעלה חשש להעלמות מס ולפעילות לא מוסדרת.

סוגיה נוספת שנותרה פתוחה היא פיצוי נהגי המוניות. הענף צפוי להיפגע משמעותית, ועלות הפיצוי מוערכת במיליארדי שקלים – אך אין לכך מקור תקציבי ברור במסגרת תקציב המדינה המאושר. הטענה כי ההכנסות מהנסיעות יוזרמו לקרן פיצויים מעלה ספקות, שכן מהלך כזה עלול לבטל כל הוזלה במחירי הנסיעה.

דיון בלי כל הנתונים

העובדה שחברי ועדת הכלכלה לא קיבלו לידיהם את הדו"ח המלא מעוררת ביקורת על רמת השקיפות של ההליך. ללא הצגת מלוא הנתונים, מתקשה הוועדה לקיים דיון מבוסס ומעמיק, כזה שבוחן לא רק את ההבטחות – אלא גם את ההשלכות ארוכות הטווח.

כעת נותר לראות האם הדיון יתמקד רק בכותרות של תחרות וחדשנות, או שגם השאלות הקשות יעלו על השולחן לפני קידום אחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת בתחום התחבורה בישראל.