הכותרות מתמלאות לאחרונה בידיעות על מוניות אוטונומיות – רכבים ללא נהג שמגיעים בלחיצת כפתור. אחת ההבטחות הגדולות של החברות המובילות בתחום היא שהמחיר יירד בצורה דרמטית. הרי אין נהג שצריך לשלם לו שכר, אין טיפים, והניהול כולו מתבצע באמצעות אלגוריתמים.

אבל כשבוחנים את המציאות הכלכלית לעומק, מגלים תמונה מורכבת יותר. מצד אחד, העלות התפעולית של רכב אוטונומי בהחלט נמוכה יותר – חשמל זול מדלק, התחזוקה מתבצעת במרכזי שירות מתקדמים והבקרה מרחוק מאפשרת לנהל צי עצום של רכבים עם צוות מצומצם. מצד שני, ההשקעה הראשונית ברכב אוטונומי היא עצומה – חיישנים, מחשבי־על, תוכנות מתקדמות, וביטוח חדשני מסוג שטרם נראה.

שאלה נוספת היא ההשפעה על הצרכן. האם החברות יעדיפו להוריד מחירים כדי למשוך לקוחות, או שמא ישמרו על מחירים דומים ואף יעלו אותם כדי להחזיר את ההשקעה?

מומחים טוענים שהשלב הראשון דווקא ילווה במחירים גבוהים יחסית, בעיקר בגלל הבלעדיות והסקרנות. עם זאת, כאשר צי הרכבים יתרחב והתחרות תגבר, צפויה ירידה הדרגתית שתהפוך את התחבורה האוטונומית לנגישה לכל כיס.

אם התחזיות יתממשו, ייתכן שבעוד עשור נשלם על נסיעה עירונית מחיר נמוך ב־30%–40% מהמחיר הנוכחי – בשורה של ממש לצרכנים.